מלפני שבועיים ועד היום הייתי בדרכים כמעט בלי הפסקה, עבודה בהדרכת קורסים של טיפוס קרח (סגנון טיפוס חורף על מפלי מים קפואים- הטיפוס מתבצע בעזרת גרזני קרח וסנדלי מתכת עם שיניים חדות- הנקראים קרמפונים) וסקי טורינג (סקי מחוץ לאזור גלישה עם מעליות- מתבצע בעזרת מגלש מיוחד והתקן המאפשר טיפוס עם סקי).

כמויות השלג הגדולות ומעל לכל, מהירות הרוח הגבוהה, הביאו לרמת סיכון ממפולות מתוחה למדיי- מצב 4 יציב, מה שהגביל אותנו מאוד במיקום הפעילות. כאשר רמת הסיכון כה גבוהה יש חשש ממספר גורמים משמעותיים:

1. מפולות ספונטאניות- ז"א מפולת הנגרמת מקריסה בין שכבות השלג ללא התערבות או הוספה של עומס ע"י גולשים- השלג עצמו מגיע למאסה קריטית גבוהה מספיק על מנת לשחרר מפולת.

2. המפולת המשתחחררת היא בדר"כ "גדולה". אני אסביר- מפולות מתחלקות ל 3 קטגוריות- "קטנה" סכנת קבירה ומוות, המפולת יכולה להגיע למשקל שלג של 40 טונות. "בינונית"- יכולה להפיל עצים בוגרים ולסכן בקתות עץ, יכולה לקבור משאית. "גדולה"- יכולה לנוע מצד אחד לצד שני של עמק, יכולה לסכן כפר. במציאות של שיחרור מפולות "גדולות" מתייחסים לאזור שלם (עמק למשל) כמאויים ונמנעים מתנועה בו.

3. בכניסתנו לתא שטח אנו משפיעים על כל האזור- ז"א- אנו יכולים לשחרר מפולת הנמצאת בערך 500 מטר מעלינו על אף שנענו על רצפת העמק השטוחה.

נוסיף לכך את הסערות התכופות שהגיעו והביאו עמם (עד לרגע זה בו אני כותב) משקעים רבים ורוחות חזקות- מה שהקשה והגביל את הראות- ונקבל תנאים מאתגרים מאוד. בכל זאת מצאנו מספר אפשרויות לסקי וטיפוס אותם ניתן לעשות כמעט בכל מזג אוויר וחווינו את האלפים בשיא חורף מאוד מיוחד.

וכרגיל איך אפשר בלי תמונות לסיום?