צרפת

איטליה

כתבות

איך הכול התחיל

קטגוריות נוספות

סקי וסנובורד

טיפים לחופשה מושלמת

איך הכול התחיל

תזונה וכושר

חנויות סקי וסנובורד

סוכני נסיעות מובילים

סקי למתקדמים

סקי - איך הכול התחיל חלק א

כולם יודעים מה זה סקי. כשאנחנו אומרים סקי אנחנו מתכוונים לספורט האלגנטי הזה, שאנשים עושים בחופשות בהרים מושלגים או בטיול קצר לחרמון הצנוע שלנו. לחלקנו התמונה הראשונה שעולה בראש היא גבינה לבנה, ולאחרים בגדים נפוחים ומשקפי מגן ענקיות. אבל כשמכורי השלג שומעים את המילה "סקי" הם שומעים שקט. שקט מדהים שמופר רק על ידי אוושת רוח אדירה, אותה רוח של מדרונות מושלגים שכל כך חסרה להם בחודשים החמים של השנה.

עבור כל אחד מאיתנו סקי מייצג משהו אחר. אך רובנו, מכורי שלג לצד חובבי גבינות לבנות, לא יודעים היכן ולמה התחיל הספורט הקסום הזה, ואיך הפך למה שהוא היום. בשביל זה אנחנו כאן.

סיפורנו מתחיל עם אנשי תקופת האבן. אותם בני אדם קדמונים נדדו צפונה בחודשי הקור בחיפוש אחר טרף ונתקלו בקשיים עקב שטחים עצומים של קרקע המכוסה בשלג. על מנת להתגבר על קשיים אלו, חיברו למגפי השלג שלהם שלוחות העשויות מחתיכות עץ שטוחות וארוכות. לתחתית הקרשים האלו הדביקו פרווה אשר סייעה לנעליים להחליק על גבי השלג ולא להיתקע במקום. גאוני, לא?

עדויות מאוחרות יותר מספרות על אבותיהם הקדומים של הנורדים (תושבי מדינות צפון אירופה) אשר השתמשו במגלשיים ארוכים על מנת לנוע במהירות על פני שלג לצרכי ציד, תחבורה, ופעולות צבאיות. לצד ציורי מערות עתיקים, נמצאו ממצאים רבים המעידים על שימוש במגלשי סקי כבר לפני אלפי שנים, ביניהם מגלשיים עתיקים בני 2000 עד 5000 שנה.

למקרה שתהיתם, אגב, מקור המילה "סקי" הוא בשפה הנורדית העתיקה, ומשמעותה היא חתיכת עץ המפוצלת לשניים.

מדהים לראות כיצד תרבות הסקי שזורה בהיסטוריית העם הנורדי, וכיצד הסקי מככב בסיפורי עם נורדיים ואף במיתולוגיה. מלכים שגבו מיסים מנתיניהם באמצעות שליחים על מגלשי סקי, גיבורים שהצילו חיי אנשים תוך גלישה בשלג, אלות מיתולוגיות שצדות חיות טרף בעודן גולשות - סיפורים אלו ורבים נוספים מעטרים את התרבות הקסומה הזו כבר מהעת העתיקה ומהווים חלק חשוב מהמורשת נורדית.

אז איך הגענו מנדידה על מגלשי עץ לחופשת סקי באתרים מפנקים? ובכן, כבר בשנות השבעים של המאה ה19 נפתח מועדון הסקי הראשון באוסלו. בתחילת המאה ה20 אירופאים אמידים החלו להתעניין בתחום החדש שהפך פופולרי בקרב בני המעמד העליון, וחופשות סקי ייעודיות הוצעו בעיקר לעשירים באיזור שווייץ. במרוצת השנים הפכו חופשות סקי לנחלת הכלל וכיום התחום מפותח ביותר ברחבי העולם כולו.

אז איך הפך הסקי מפולקלור נורדי עתיק לנופש חורפי פופולרי? אתם מוזמנים לגלות זאת ועוד בחלק הבא בסדרת "סקי - איך הכל התחיל"!

עד אז, חופשה רגועה ומהנה!

דירוג גולשים 4.7

תחיית הסקי המודרני חלק ב - מציורי מערות למשחקי חורף אולימפים

לא רבים יודעים זאת, אך מקורו הראשוני ביותר של הסקי עדיין לוט בערפל, וייתכן שלעולם לא יתבהר לחלוטין. כפי שכבר ביססנו במאמר הקודם, הסימנים הקדומים ביותר המעידים על שימוש במגלשיים לטובת תנועה בשלג מספרים סיפור שראשיתו כ-5000 שנים לפני הספירה, בתקופת האבן.

בתוך האפילה ההיסטורית הזו אנו מציעים לכם אור בוהק של נחמה - סיפור גלגולו המודרני של הסקי, שראשיתו במאה ה19 ואת השפעותיו אנו עדיין חווים גם בימינו. קדימה.

נתחיל במי שנחשב לאבי הסקי המודרני, מר סונדרה נורהיים הנורווגי (תזכרו את השם הזה). בשנת 1850, נורהיים מפתח עבור מגלש הסקי רתמות עקב (ביינדינגס) קשיחות וגמישות העשויות מעץ שדר, המאפשרות לגולשים לבצע לראשונה תמרונים מורכבים על פני השלג. ב1868, נורהיים משתתף בתחרות המאורגנת ע"י אגודת הסקי המרכזית (Central Ski Association), ומדהים את הצופים בביצוע פניות קשתיות רחבות, קפיצות במהלך הגלישה, ועצירות אלגנטיות. באותה תחרות מפורסמת קבע סגנון גלישת ה"טלמארק" (על שם מחוז הבית של נורהיים) נקודת מפנה בהיסטוריית הסקי, כאשר הוא מקנה לגולש שליטה מהפכנית על המגלשיים. סגנון הטלמארק שנולד אז, הניח את אבני היסוד לפיתוח טכניקות גלישה במאה השנים הבאות.

זמן קצר לאחר מכן, נורהיים מציג לעולם המהפכה הבאה בתור - מגלש הטלמארק. המגלש, שהיה צר וקצר יותר מקודמיו, נתן לגולש יכולת תמרון מדהימה שהיוותה את התוספת המושלמת לביינדינגס שהמציא מספר שנים קודם לכן. בשנים שלאחר מכן, עולם הסקי עבר תהפוכות כאשר מגלשיים מצופי לקה, כפולי ומשולשי שכבות ראו אור יום והפכו את התעשיה על פניה, לאחר שנים רבות בהן הייתה רדומה.

במהלך מאה השנים שבין סוף המאה ה19 לסוף המאה ה20, מספר אנשי מפתח הביאו לשינויים הדרסטיים שהתרחשו בסצנה, ביניהם מהפכות בתחום הדרכת הסקי, טכניקות גלישה, והנדסת המגלשיים עצמם. בתוך כך, אירוע היסטורי משמעותי במיוחד מתרחש ב1924, כאשר קונגרס הסקי הבינלאומי הופך לארגון מבוסס - פדרציית הסקי העולמית (FIS).

במהלך המאה ה20 השתנו פני התחום ללא היכר, הודות לתנופה שניתנה לו על ידי נורהיים יקירנו. בשנות ה20 וה30 התקיימה אולימפיאדת החורף הראשונה שאופיינה בתחרויות סקי רבות, הוקמו לראשונה אתרי הדרכה ומועדוני סקי בארה"ב, ומגלשי אלומיניום ופיברגלאס החליפו לצד נעלי פלסטיק חדישות את ציוד העץ המקורי.

בשנות ה50 וה60 נחשב הספורט לנחלתם של אנשי המעמד האקונומי הגבוה, אך ככל שמבחר אתרי הסקי גדל, יותר ויותר חופשות סקי המבוססות על חבילות סקי מאורגנות מראש החלו

לתפוס תאוצה באירופה ובארה"ב, והפכו את הספורט המופלא לנגיש הרבה יותר מבעבר.

מתחיית הספורט ע"י נורהיים, ועד הולדת האח הקטן - הסנובורד, עבר עולם הסקי שינויים רבים. בחלק הבא נספר על האנשים אשר תרמו לשינויים אלו, ונדבר על סוגי הסקי השונים שהתפתחו במרוצת השנים.

עד הפעם הבאה, חופשה נעימה ובטוחה!

דירוג גולשים 4.8

הרבה יותר מענף ספורט חלק ג - אבות הסקי המודרני וסוגיו השונים

תחום הסקי משתנה ללא הרף כבר שנים רבות, מאז תחייתו ההיסטורית ע"י סונדרה נורהיים המפורסם. מלבד היותו ספורט אתגרי ונופש חורפי יוקרתי, שימש הסקי מאז המצאתו לצרכים שונים וחשובים מאין כמוהם. כאשר סוקרים את תולדותיו, ניתן להבחין במספר אנשי מפתח שהיו בעלי תרומה משמעותית במיוחד להתפתחותו והמשכיותו של הסקי.

ב1894, ממציא פריץ הויטפלדט ((Fritz Huitfeldt ביינדינגס המאבטחים את אצבעות הרגליים ומאפשרים לעקב לנוע בחופשיות, ובכך לבצע פניות וסיבובים ביתר קלות. מאוחר יותר, ידידינו מתיאס זדארסקי (Mathias Zdarsky) מפתח את שיטת "ליליאנפלד" (Lilienfeld) אשר מאפשרת לגולשים מתחילים להשיג שליטה נרחבת במגלשיים ולכבוש את המדרונות בקצב שלהם.

בתחילת המאה ה20, מדריך סקי בשם יוהאן שניידר (Johann Schneider) בונה בהדרגה את טכניקת "ארלברג" (Arlberg), המשלבת את כל שיטות ההדרכה הקודמות לה ויוצרת שיטת לימוד חדשנית אשר מתחילה ברמה המתאימה לגולשים בתחילת דרכם, ובהדרגה מתקדמת בדרגות הקושי והמיומנות. באמצעות שיטה זו הספורט תופס תאוצה ואנשים רבים מתנסים בפעילות המלהיבה שכעת נגישה מתמיד.

מספר שנים לאחר מכן, ארנולד פאנק (Arnold Fanck) מציג את סרט הדרכת הסקי הראשון בעולם, שמתבסס על שיטת ארלברג והופך את הספורט לפופולרי מתמיד. בשנת 1935 משדרג ארנסט קונסטם (Ernest Constam) את החוויה וממציא את ה T-bar (שהתחיל בתור J-bar ובהמשך הוסב) אשר מציע לראשונה פתרון למסע המפרך בדרך לפסגת ההר. גם הרכבל המפנק לא איחר להגיע, וראה אור כשנה לאחר מכן.

לאחר שחלקנו כבוד עם אבות הסקי המודרני, נעבור לסקירה קצרה של סוגי הסקי העיקריים, המתחלקים לפי מוצאם והצרכים עליהם הם עונים.

Free Style - "פרי סטייל" (סגנון חופשי), כשמו כן הוא - ענף סקי אשר מורכב בעיקר מתרגילי ראווה הכוללים סיבובים, היפוכים (סלטות) ואקרובטיקה אווירית. סגנון זה הינו דינאמי ביותר, כאשר תרגילים וטכניקות מתחדשים ללא הרף. האפשרויות בלתי מוגבלות - רמפות, מסילות ברזל, צוקים, כל המרבה הרי זה משובח. כאשר מדובר בפרי-סטייל - השמיים הם הגבול, תרתי משמע.

דאון היל (Downhill) - בעיקרון, מדובר בגלישה לאורך מדרון / מסלול ארוך, הנפוצה באתרי סקי בעולם כולו.

סוג זה ידוע גם בשם Alpine skiing, ומכיל גם צד תחרותי הלוא הוא הסלאלום המפורסם - גלישה במורד מדרון בצורת זיגזג מסביב לנקודות מסומנות.

נורדי (Nordic) - סגנון זה מזכיר את הצורך הראשוני במגלשי סקי, ששימשו כאמצעי תחבורה למרחקים ארוכים על גבי שלג. תחרות סקי נורדי (או Cross Country) היא למעשה מירוץ סקי, שיכול להתקיים בכל איזור מושלג, בין אם תלול או שטוח.

נישה נוספת בסקי הנורדי היא תחרות קפיצות הסקי. בתחרות זו המתחרים גולשים במהירות וקופצים מרמפה, כאשר מטרתם היא לדאות כמה שיותר רחוק לפני שהם נוחתים. מוזר מעט, אבל אנחנו לא שופטים.

אחרון חביב הוא התחום הצבאי, בו מקנה הסקי יתרון משמעותי באיזורים מושלגים.

כבר בשנת 1200 לספירה בקרב אוסלו, חיילים נורווגיים השתמשו במגלשי סקי לטובת ריגול אחר אויביהם השבדיים. בשנות ה30 הקים נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט את ה10th Mountain Division (אוגדת ההר העשירית, אבל זה נשמע כל כך הרבה יותר טוב באנגלית), קבוצת לוחמים המאומנים במיוחד ללוחמת סקי בתנאי מזג אוויר קשים, ובשנת 1945 נלחמו הכוחות האמריקנים בגרמנים באלפים האיטלקיים.

כעת, משציינו את האנשים שמאחורי הספורט הקסום, ועמדנו על ההבדלים בין סוגיו השונים, אפשר להתקדם לפרק חדש בסיפור. הצטרפו אלינו בחלק הבא לסקירה מיוחדת ונדירה על תרבות הפרי-סטייל.

גלישה נעימה

דירוג גולשים 5

סקי באקסטרים חלק ד - תולדות הפרי-סטייל

המראה, סלטה כפולה לאחור, בורג משולש, סיבוב 180 מעלות ונחיתה מושלמת. נשמע מסובך? לא בעולם הפריי-סטייל (Free Style), בו הגולשים מבלים יותר זמן באוויר מאשר על השלג. הספורט נחשב בתחילת דרכו למסוכן ביותר, לכן לא קשה להבין מדוע רק 50 שנה לאחר המצאתו הפך הפרי-סטייל לחוקי.

השנה היא 1930, וחבורת גולשי סקי מקצועיים מנורווגיה מבצעים תרגילי אקרובטיקה מרהיבים במהלך האימונים לקראת תחרויות הAlpine וה-Cross Country המתקרבות. תחילת הדרך נראית אקראית אמנם, אך העניין תופס תאוצה ובמהלך שנות ה70 החלו תחרויות הסקי הראשונות שהתמקדו באירועי פרי-סטייל. המתמודדים נשפטו בתחרויות אלו לפי איכות הקפיצה, תרגילי אקרובטיקה, איכות הנחיתה, ורמת הקושי הכללית.

ב1979 ה-FIS (פדרציית הסקי העולמית, מצלצל מוכר?) הכריזה על פרי-סטייל כענף סקי רשמי, וב1994 הוא הפך לאירוע חדש במשחקי החורף האולימפיים. התחום הפך תחרותי ומתוקנן יותר ויותר, מה שהרחיק אותו מהאופי האתגרי והחופשי שכל כך אפיין אותו בשנותיו הראשונות. כתוצאה מכך, חבורה של קנדים חביבים ובעלי תושייה החליטו לקחת את החוק לידיים והחלו להתאמן במה שיהפוך לימים ל - New School Skiing.

סקי ה-New School (אסכולה חדשה) פורץ גבולות ופולש למגרש הביתי של הסנובורד - הפארקים. פארק הסקי (Terrain Park) הוא פארק מושלג המכיל אלמנטים כגון רמפות וריילים (מוטות ברזל שמשמשים להחלקה), מה שהופך אותו לאיזור אידיאלי לסנובורד (סבלנות חברים, גם לזה נגיע). סקי ניו-סקול מתקיים בעיקר בפארקים, בכך מתנתק מהרוח התחרותית הנוקשה שדבקה בפרי-סטייל הקלאסי, ונותן לספורט נופך אתגרי ומלהיב.

באופן רשמי, הפרי-סטייל מתחלק כיום ל2 פלגים עיקריים - פרי-סטייל מקצועי המכיל אירועים שונים ונחשב לספורט אולימפי, וסקי ניו-סקול (אגב, אתם יותר ממוזמנים לחפש את פארק ה-Terrain בחופשת הסקי הבאה שלכם, ולנסות ספורט מאתגר ושונה מהסקי שהכרתם).

אירועי הפרי-סטייל העיקריים הם Aerial, Mogul ו-Cross. ב-Aerial ("אווירי"), כפי שוודאי ניחשתם, הגולשים ממריאים מרמפות בגובה 2-4 מטר אל גבהים הזויים של 6-7 מטרים באוויר ומבצעים סלטות וסיבובים מרהיבים. "Mogul" הוא אירוע בו הגולשים טסים במהירות גבוהה על פני מסלולים המכילים בליטות (Moguls) בגדלים שונים, המסייעות להם לבצע קפיצות ותרגילים שונים ומשונים. אחרון חביב הוא אירוע ה-Cross, שהוא למעשה מירוץ סקי אולימפי אשר שייכותו לענף הפריסטייל מקרית בהחלט וזמנית לחלוטין.

עד כאן על עולם הסקי המופלא, הצטרפו אלינו במאמר הבא שיוקדש ליורש העצר - הסנובורד. עד אז, כרגיל - חופשה נעימה ובטוחה!

דירוג גולשים 5

סנובורד חלק ה - האח השובב של הסקי

מעניין לראות שבניגוד לסקי, שצמח מתוך המורשת הנורדית העשירה, והוגדר בתחילת דרכו כספורט לעשירים בלבד, הסנובורד התחיל במחתרת ונחשב תחילה כספורט מסוכן ולא אחראי, שמטרתו העיקרית היא להפר את שלוותם של גולשי הסקי במדרונות המושלגים שהיו שמורים אז רק להם.

גלגולו הראשון של מה שלימים יהפוך לסנובורד, נבנה כבר ב1929 בארה"ב כמעין קרש מעץ, המאבטח את רגלי הגולש באמצעות רתמות סוסים.

יותר מ30 שנה יעברו לפני שהעולם יזכה לראות ב1964 גירסה מודרנית של גלשן השלג המקורי - ה"Snurfer" (Snow Surfer). על יצירה זו אחראי שרמן פופן (Sherman Poppen), והיא הורכבה משני מגלשי סקי המודבקים זה לזה, בצירוף חבל שחובר לחרטום הגלשן במטרה לשפר את שליטת הגולש בצעצוע החדש.

הצלחתו של ה"סנרפר" היתה לא פחות ממסחררת, והיא נמשכה כ-10 שנים. אך ההצלחה היתה זמנית, וההמצאה המהפכנית נעלמה מן התודעה באותה מהירות בה הופיעה. בתחילת שנות ה-70 כבר לא היה זכר לסנרפר המהפכני.

למזלנו, הגולש דימיטרי מילוביץ' (Dimitrije Milovich) הרגיש שהפוטנציאל לא מוצה לחלוטין עם הסנרפר המקורי, ומלבד רכיבה על מגשי קפיטריה בשלג, מצא את הזמן להקים ב1970 את מה שתהיה חברת הסנובורד הראשונה בהיסטוריה - "Winterstick". החברה מכרה את הגירסה העדכנית של מילוביץ' לסנובורד, בהשראת גלשני הגלים הקצרים שיצאו באותה העת. בשנותיה הראשונות נהנתה החברה מהצלחה יחסית, אך פשטה רגל כבר ב1980. חברת Winterstick פינתה את מקומה למהפכה הבאה בתור בתחום הסנובורד, שפרשה כנפיים תחת חסותו של ג'ייק ברטון (Jake Burton) בן ה23.

בשנת 1977, מספר שנים לפני קריסת Winterstick, מספר חברות כבר יצרו בורדים העשויים מפיברגלאס או עץ, בעלי חבל היגוי וללא ביינדינגס. ביניהן היתה החברה החדשה שפתח ברטון הצעיר, אשר ייצרה בורדים גמישים העשויים מעץ, אליהם מחוברים ביינדינגס של מגלשי מים. בשנת 1979 ברטון השתתף עם הבורד החדש שלו בתחרות סנרפינג (Snow Surfing) וניצח, כמה מפתיע, במקצה שנפתח במיוחד בשבילו ובו רק הוא השתתף. חשוב להבין שבשנים אלו הספורט עדיין לא התקבל בחוגי הסקי, וגולשים יצאו בעיקר בלילות לכבוש את מדרונות השלג הריקים.

בתחילת שנות השמונים מעט מאוד בורדים יוצרו באירופה, ורובם ככולם יובאו מארה"ב. יותר ויותר גולשים השתמשו בבורדים עם ביינדינגס, ניתקו את חבל ההיגוי, וה"סנרפר" הפך אט אט לסנובורד שאנו מכירים כיום. ב1987 נערכה בסנט מוריץ אליפות העולם בסנובורד אשר קיבצה לראשונה גולשים מרחבי העולם כולו, ב1994 הוקמה אגודת הסנובורד הבינלאומית (ISA), וב1998 התקיימו לראשונה אירועי סנובורד באולימפיאדת החורף.

הספורט הטרי, אשר לדעת רבים אחראי לתחייתו המחודשת של הסקי, נעשה פופולרי יותר ויותר ככל שחולפות השנים, ומומחים אף טוענים כי מספר גולשי הסנובורד בעולם צפוי לעלות על מספר גולשי הסקי עד שנת 2015.

הסנובורד אינטואיטיבי, צעיר, מהיר ומלהיב. אין פלא שאתרי סקי בכל העולם מארגנים תחרויות ואירועי סנובורד, ומפתחים יותר ויותר איזורים ייעודיים לספורט האהוב.

גולשים יקרים, המסע שלנו מתקרב לסיומו... הדקו חגורות והצטרפו אלינו לחלק הבא, האחרון בסדרת "איך הכל התחיל".

עד אז, גלישה נעימה!

דירוג גולשים 4.6

סנובורד בשנות האלפיים (חלק ו' ואחרון)

היום זה כבר ברור - הסנובורד אינו תוצר לוואי של ספורט הסקי האלמותי, הוא הרבה יותר מכך. הוא מחייה הסקי, רוח הנעורים שלו, ואולי חשוב מכך - ספורט עצמאי ומשגשג עם עתיד מזהיר. יותר מ97 אחוז מאתרי הסקי בארה"ב ובאירופה מתירים כיום גלישה בסנובורד בשטחיהם, ויותר ממחציתם מכילים רמפות, ריילים, ומתקני גלישת אקסטרים נוספים.

רבים מסגנונות הסנובורד נוצרו בהשראת גלישת גלים, סקייטבורד, וסקי. כאשר גולש רוכב על גל אל החוף, הוא מטה את משקלו לכיוונים שונים ובכך מכוון את תנועת הגלשן, זאת בדומה מאוד לתנועת גולש סנובורד במורד מדרון מושלג. גם פארקי ה-Terrain משחקים כאן תפקיד חשוב, כאשר ההרים המושלגים כבר לא עושים את העבודה בחלק מהמקרים, וגולשים רבים פונים אל הפארקים המציעים אלמנטים שונים שמאפשרים תרגילים אוויריים וקרקעיים שלא ניתן לבצע בתפאורה הקלאסית של המדרון התלול.

אם אתם סנובורדרים מתחילים, Free Ride (רכיבה חופשית) יהיה הצעד הראשון שלכם. בסגנון זה כל שעליכם לעשות הוא לייצב את עצמכם על הבורד במורד מדרון, ליהנות מהבריזה ומהנוף, ולהשתדל שלא להתרסק.

עבור גולשים רבים, עיקר הסנובורד הוא התרגילים. "Jibbing" הוא סגנון ששואב את השראתו מעולם הסקייטבורד. ב-Jibbing המטרה היא להחליק עם הבורד ביציבות לאורך משטח שאינו מושלג - מוטות ברזל, ארגזים, ספסלים, קירות בטון, בולי עץ - המבחר מגוון למדיי.

סגנון ה-Free carve הוא למעשה מירוץ סנובורד ששואב את השראתו מתחום הסקי, בו משתמשים בבורדים צרים וקשיחים על פני מסלולי שלג דחוס במיוחד. במהלך המירוץ על המתחרים לבצע פניות חדות בסגנון "סלאלום" בדרכם אל קו הסיום.

בדומה למקבילה מתחום הסקי, סנובורד מסוג פרי-סטייל הוא הילד הרע של הסצינה, ונחשב לנחלתם של נפשות חופשיות המסרבות להיכנע למוסכמויות חברתיות, כגון כוח הכבידה. קפיצות, סלטות, סיבובים - כל המרבה הרי זה משובח. גולשי הפרי-סטייל מעדיפים מגלשי Twin-tip, בעלי שני קצוות מעוגלים כלפי מעלה, המאפשרים רכיבה במצב רגיל או Switch (לאחור) ועוזרים בליטוש נחיתות מורכבות. בורדים קצרים וגמישים עוזרים בפניות וסיבובים מהירים, ומאפשרים שימוש באלמנטים שונים לטובת Jibbing וקפיצות שונות.

בפעם הבאה שאתם יוצאים לחופשת סקי, הניחו ליום אחד את המגלשיים בצד ונסו את החוויה שסחפה מיליונים. ברגע שתרגישו את החופש והמהירות שיש לסנובורד להציע, לא תבינו איך הסתדרתם על השלג בלעדיו.

גולשים יקרים, עברנו יחד דרך ארוכה. התחלנו אי שם בתקופת האבן עם האדם הקדמון, בילינו יחד את מאתיים השנים האחרונות במעקב אחר התפתחות הסקי והסנובורד, וסיפורנו כמעט ונשלם. בפגישתכם הבאה עם מגלשי הסקי תדעו הרבה יותר על ההיסטוריה העשירה שלהם, ואנו מקווים שתצאו לשלג עם הערכה מחודשת למורשת המפוארת של הספורט המלכותי על כל ענפיו.

אנו מאחלים לכם חופשה נעימה ובטוחה. טיילו, שמרו על עצמכם ותהנו מכל רגע!