|
תחום הסקי משתנה ללא הרף כבר שנים רבות, מאז תחייתו ההיסטורית ע"י סונדרה נורהיים המפורסם. מלבד היותו ספורט אתגרי ונופש חורפי יוקרתי, שימש הסקי מאז המצאתו לצרכים שונים וחשובים מאין כמוהם. כאשר סוקרים את תולדותיו, ניתן להבחין במספר אנשי מפתח שהיו בעלי תרומה משמעותית במיוחד להתפתחותו והמשכיותו של הסקי.
ב1894, ממציא פריץ הויטפלדט ((Fritz Huitfeldt ביינדינגס המאבטחים את אצבעות הרגליים ומאפשרים לעקב לנוע בחופשיות, ובכך לבצע פניות וסיבובים ביתר קלות. מאוחר יותר, ידידינו מתיאס זדארסקי (Mathias Zdarsky) מפתח את שיטת "ליליאנפלד" (Lilienfeld) אשר מאפשרת לגולשים מתחילים להשיג שליטה נרחבת במגלשיים ולכבוש את המדרונות בקצב שלהם.
בתחילת המאה ה20, מדריך סקי בשם יוהאן שניידר (Johann Schneider) בונה בהדרגה את טכניקת "ארלברג" (Arlberg), המשלבת את כל שיטות ההדרכה הקודמות לה ויוצרת שיטת לימוד חדשנית אשר מתחילה ברמה המתאימה לגולשים בתחילת דרכם, ובהדרגה מתקדמת בדרגות הקושי והמיומנות. באמצעות שיטה זו הספורט תופס תאוצה ואנשים רבים מתנסים בפעילות המלהיבה שכעת נגישה מתמיד.
מספר שנים לאחר מכן, ארנולד פאנק (Arnold Fanck) מציג את סרט הדרכת הסקי הראשון בעולם, שמתבסס על שיטת ארלברג והופך את הספורט לפופולרי מתמיד. בשנת 1935 משדרג ארנסט קונסטם (Ernest Constam) את החוויה וממציא את ה T-bar (שהתחיל בתור J-bar ובהמשך הוסב) אשר מציע לראשונה פתרון למסע המפרך בדרך לפסגת ההר. גם הרכבל המפנק לא איחר להגיע, וראה אור כשנה לאחר מכן.
לאחר שחלקנו כבוד עם אבות הסקי המודרני, נעבור לסקירה קצרה של סוגי הסקי העיקריים, המתחלקים לפי מוצאם והצרכים עליהם הם עונים.
Free Style - "פרי סטייל" (סגנון חופשי), כשמו כן הוא - ענף סקי אשר מורכב בעיקר מתרגילי ראווה הכוללים סיבובים, היפוכים (סלטות) ואקרובטיקה אווירית. סגנון זה הינו דינאמי ביותר, כאשר תרגילים וטכניקות מתחדשים ללא הרף. האפשרויות בלתי מוגבלות - רמפות, מסילות ברזל, צוקים, כל המרבה הרי זה משובח. כאשר מדובר בפרי-סטייל - השמיים הם הגבול, תרתי משמע.
דאון היל (Downhill) - בעיקרון, מדובר בגלישה לאורך מדרון / מסלול ארוך, הנפוצה באתרי סקי בעולם כולו.
סוג זה ידוע גם בשם Alpine skiing, ומכיל גם צד תחרותי הלוא הוא הסלאלום המפורסם - גלישה במורד מדרון בצורת זיגזג מסביב לנקודות מסומנות.
נורדי (Nordic) - סגנון זה מזכיר את הצורך הראשוני במגלשי סקי, ששימשו כאמצעי תחבורה למרחקים ארוכים על גבי שלג. תחרות סקי נורדי (או Cross Country) היא למעשה מירוץ סקי, שיכול להתקיים בכל איזור מושלג, בין אם תלול או שטוח.
נישה נוספת בסקי הנורדי היא תחרות קפיצות הסקי. בתחרות זו המתחרים גולשים במהירות וקופצים מרמפה, כאשר מטרתם היא לדאות כמה שיותר רחוק לפני שהם נוחתים. מוזר מעט, אבל אנחנו לא שופטים.
אחרון חביב הוא התחום הצבאי, בו מקנה הסקי יתרון משמעותי באיזורים מושלגים.
כבר בשנת 1200 לספירה בקרב אוסלו, חיילים נורווגיים השתמשו במגלשי סקי לטובת ריגול אחר אויביהם השבדיים. בשנות ה30 הקים נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט את ה10th Mountain Division (אוגדת ההר העשירית, אבל זה נשמע כל כך הרבה יותר טוב באנגלית), קבוצת לוחמים המאומנים במיוחד ללוחמת סקי בתנאי מזג אוויר קשים, ובשנת 1945 נלחמו הכוחות האמריקנים בגרמנים באלפים האיטלקיים.
כעת, משציינו את האנשים שמאחורי הספורט הקסום, ועמדנו על ההבדלים בין סוגיו השונים, אפשר להתקדם לפרק חדש בסיפור. הצטרפו אלינו בחלק הבא לסקירה מיוחדת ונדירה על תרבות הפרי-סטייל.
גלישה נעימה
|
סקי באוסטרליה
סקי בארגנטינה
סקי בטורקיה
סקי בישראל
סקי בניו-זילנד
סקי בסלובניה
סקי בפולין
סקי בצ'ילה
סקי בקנדה
סקי ברומניה
חיפוש חבילת סקי
